שורש

Hebrew

Root
שׁ־ר־שׁ‎

Pronunciation

Noun

שורש \ שֹׁרֶשׁ • (shóresh) m (plural indefinite שורשים \ שָׁרָשִׁים‎ or שורשים \ שֳׁרָשִׁים‎, singular construct שורש \ שֹׁרֶשׁ־) [pattern: קֹטֶל]

  1. (botany) root (of a plant)
  2. (by extension) root (i.e. source, basis)
  3. (by extension, linguistics) root (e.g., a triliteral root) of a Semitic word
  4. (by extension, mathematics) root (e.g., square root)

Verb

שורש \ שֹׁרַשׁ • (shorásh) (pu'al construction, active counterpart שירש \ שֵׁרֵשׁ‎)

  1. to be rooted out
    • Job 31:8, with translation of the Jewish Publication Society:
      ‏אֶזְרְעָה וְאַחֵר יֹאכֵל וְצֶאֱצָאַי יְשֹׁרָשׁוּ׃‎‎
      'ezr'á v'akhér yokhél v'tse'etsa'ái y'shoráshu.
      ʾezrəʿā wəʾaḥēr yōḵēl wəṣeʾĕṣāʾay yəšōrā́šū.
      Then let me sow, and let another eat; yea, let the produce of my field be rooted out.

Conjugation

Conjugation of שורש \ שֹׁרַשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first שורשתי \ שֹׁרַשְׁתִּי‎ שורשנו \ שֹׁרַשְׁנוּ‎
second שורשת \ שֹׁרַשְׁתָּ‎ שורשת \ שֹׁרַשְׁתְּ‎ שורשתם \ שֹׁרַשְׁתֶּם‎ שורשתן \ שֹׁרַשְׁתֶּן‎
third שורש \ שֹׁרַשׁ שורשה \ שֹׁרְשָׁה‎ שורשו \ שֹׁרְשׁוּ‎
present משורש \ מְשֹׁרָשׁ‎ משורשת \ מְשֹׁרֶשֶׁת‎ משורשים \ מְשֹׁרָשִׁים‎ משורשות \ מְשֹׁרָשׁוֹת‎
future first אשורש \ אֲשֹׁרַשׁ‎ נשורש \ נְשֹׁרַשׁ‎
second תשורש \ תְּשֹׁרַשׁ‎ תשורשי \ תְּשֹׁרְשִׁי‎ תשורשו \ תְּשֹׁרְשׁוּ‎ תשורשנה \ תְּשֹׁרַשְׁנָה‎1
third ישורש \ יְשֹׁרַשׁ‎ תשורש \ תְּשֹׁרַשׁ‎ ישורשו \ יְשֹׁרְשׁוּ‎ תשורשנה \ תְּשֹׁרַשְׁנָה‎1
imperative — — — —1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.

Anagrams

Yiddish

Etymology

From Hebrew שורש \ שֹׁרֶשׁ‎.

Noun

שורש • (shoyresh) m, plural שורשים‎ (shorashem)

  1. (linguistics) Semitic root

Synonyms

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.