קול

Hebrew

Etymology 1

Root
ק־ו־ל‎

Cognate with Aramaic קָלָא‎ (qālā), Ge'ez ቃል (ḳal, “voice”), and related to Arabic قَالَ‎ (qāla, “to say”).

Pronunciation

(Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kol/
(Biblical Hebrew) IPA^(key): /qoːl/

Noun

קוֹל • (kol) m (plural indefinite קוֹלוֹת‎, singular construct קוֹל־)

voice (also in its figurative senses of opinion or order)
sound (see also צליל‎)
(Modern) vote

Declension

Declension of קוֹל

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
	State	Form	Person	m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	קוֹל	first	קוֹלִי‎		קוֹלֵנוּ‎
	definite	הַקּוֹל‎	second	קוֹלְךָ‎	קוֹלֵךְ‎	קוֹלְכֶם‎	קוֹלְכֶן‎
	construct	קוֹל־	third	קוֹלוֹ‎	קוֹלָהּ‎	קוֹלָם‎	קוֹלָן‎
plural	indefinite	קוֹלוֹת‎	first	קולותיי \ קוֹלוֹתַי‎		קוֹלוֹתֵינוּ‎
	definite	הַקּוֹלוֹת‎	second	קוֹלוֹתֶיךָ‎	קולותייך \ קוֹלוֹתַיִךְ‎	קוֹלוֹתֵיכֶם‎	קוֹלוֹתֵיכֶן‎
	construct	קוֹלוֹת־‎	third	קוֹלוֹתָיו‎	קוֹלוֹתֶיהָ‎	קוֹלוֹתֵיהֶם‎	קוֹלוֹתֵיהֶן‎

Derived terms

קולי‎
קולני‎
בקולי קולות‎
בת קול‎
שמע בקול‎
קול קורא‎
קול קורא במדבר‎
גל קול‎
מיתרי הקול‎
קול צף‎
קול ישראל‎

Etymology 2

From the English adjective cool

Pronunciation

(Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kul/

Adjective

קוּל • (kul) (feminine קוּלית‎, masculine plural קוּלִים‎, feminine plural קוּלִיוֹת‎)

(colloquial) cool person
(colloquial) fashionable, popular (person or thing)

Derived terms

קוליות‎

See also

קר רוח‎
גזעי‎
חברמן‎

Yiddish

Etymology

From Hebrew קוֹל‎ (kól).

Noun

קול • (kol) n, plural קולער‎ (keler), diminutive קולכל‎ (kelkhl)

voice, cry

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.