נח

Hebrew

Etymology 1

Root
נ־ו־ח‎

Verb

נָח • (nákh) (pa'al construction, infinitive לָנוּחַ‎, future יָנוּחַ‎)

  1. to rest
    • נתן גושן, ליבי
      אוי, ליבי, בא נָנוּחַ לכמה דקות. כבר הובלת אלפי מלחמות וזה אני שאושף את שבריך אלי.‎
Conjugation
Conjugation of נָח (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first נַחְתִּי‎נַחְנוּ‎
second נַחְתָּ‎נַחְתְּ‎נַחְתֶּם‎נַחְתֶּן‎
third נָחנָחָה‎נָחוּ‎
present נָחנָחָה‎נָחִים‎נָחוֹת‎
future first אָנוּחַ‎נָנוּחַ‎
second תָּנוּחַ‎תָּנוּחִי‎תָּנוּחוּ‎תָּנַחְנָה‎1
third יָנוּחַ‎תָּנוּחַ‎יָנוּחוּ‎תָּנַחְנָה‎1
imperative נוּחַ‎נוּחִי‎נוּחוּ‎נַחְנָה‎1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.

Adjective

נָח • (nakh)

  1. (grammar, of a letter) mute

Adjective

נֹחַ • (nóakh)

  1. Defective spelling of נוח‎.

Etymology 2

Proper noun

נֹחַ • (nóakh) m

  1. A male given name, transliterated as Noah
Derived terms
  • כָּתַב נֹחַ בְּשֶׁבַע שְׁגִיאוֹת‎ (katáv nóakh b'séva' shgiót)

Yiddish

Etymology

From Hebrew נֹחַ‎ (nóakh).

Proper noun

נח • (noyekh) m

  1. Noah
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.