הפטיר

Hebrew

Root
פ־ט־ר‎

Verb

הִפְטִיר • (hiftír) (hif'il construction, passive counterpart הופטר \ הֻפְטַר‎)

  1. to let slip
  2. (law) to exempt
  3. (Mishnaic Hebrew) to end with an addition
    • a. 217 CE, Mishnah, Pesachim 10:8:
      ‏אין מפטירין לאחר הפסח אפיקומון.‎‎
      [We] do not conclude after [eating] the sacrificial lamb with an afikomon.
  4. (Judaism) to read the Haftarah

Conjugation

Conjugation of הִפְטִיר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first הִפְטַרְתִּי‎ הִפְטַרְנוּ‎
second הִפְטַרְתָּ‎ הִפְטַרְתְּ‎ הִפְטַרְתֶּם‎ הִפְטַרְתֶּן‎
third הִפְטִיר הִפְטִירָה‎ הִפְטִירוּ‎
present מַפְטִיר‎ מַפְטִירָה‎ מַפְטִירִים‎ מַפְטִירוֹת‎
future first אַפְטִיר‎ נַפְטִיר‎
second תַּפְטִיר‎ תַּפְטִירִי‎ תַּפְטִירוּ‎ תַּפְטֵרְנָה‎1
third יַפְטִיר‎ תַּפְטִיר‎ יַפְטִירוּ‎ תַּפְטֵרְנָה‎1
imperative הַפְטֵר‎ הַפְטִירִי‎ הַפְטִירוּ‎ הַפְטֵרְנָה‎1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.