שן
Hebrew
Etymology
From Proto-Semitic *šinn-.
Noun
שֵׁן • (shén) f (plural indefinite שיניים \ שִׁנַּיִם, singular construct שֵׁן־, plural construct שיני \ שִׁנֵּי־) [pattern: קֵטֶל]
Declension
Declension of שֵׁן
| Number | Isolated forms | With possessive pronouns | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| State | Form | Person | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||||
| singular | indefinite | שֵׁן | first | שיני \ שִׁנִּי | שיננו \ שִׁנֵּנוּ | ||
| definite | הַשֵּׁן | second | שינך \ שִׁנְּךָ | שינך \ שִׁנֵּךְ | שינכם \ שִׁנְּכֶם | שינכן \ שִׁנְּכֶן | |
| construct | שֵׁן־ | third | שינו \ שִׁנּוֹ | שינה \ שִׁנָּהּ | שינם \ שִׁנָּם | שינן \ שִׁנָּן | |
| dual | indefinite | שיניים \ שִׁנַּיִם | first | שיניי \ שִׁנַּי | שינינו \ שִׁנֵּינוּ | ||
| definite | השיניים \ הַשִּׁנַּיִם | second | שיניך \ שִׁנֶּיךָ | שינייך \ שִׁנַּיִךְ | שיניכם \ שִׁנֵּיכֶם | שיניכן \ שִׁנֵּיכֶן | |
| construct | שיני־ \ שִׁנֵּי־ | third | שיניו \ שִׁנָּיו | שיניה \ שִׁנֶּיהָ | שיניהם \ שִׁנֵּיהֶם | שיניהן \ שִׁנֵּיהֶן | |
Derived terms
- שֵׁן בִּינָה f (shen biná, “wisdom tooth”)
- שֵׁן חָלָב f (shen khaláv, “milk tooth”)
- גלגל שיניים \ גַּלְגַּל שִׁנַּיִם f (galgál shináyim)
References
- H8127 in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979
- “שן” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language.
Further reading
-
This article is issued from
Wiktionary.
The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike.
Additional terms may apply for the media files.