סירב

Hebrew

Etymology

From the root ס־ר־ב‎ (s-r-b).

Verb

סירב \ סֵרֵב • (serév) (pi'el construction)

  1. (transitive) to decline, refuse, turn down (such as an offer)

Conjugation

Conjugation of סירב \ סֵרֵב (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְסָרֵב‎
  • action noun: סירוב \ סֵרוּב‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first סירבתי \ סֵרַבְתִּי‎ סירבנו \ סֵרַבְנוּ‎
second סירבת \ סֵרַבְתָּ‎ סירבת \ סֵרַבְתְּ‎ סירבתם \ סֵרַבְתֶּם‎ סירבתן \ סֵרַבְתֶּן‎
third סירב \ סֵרֵב סירבה \ סֵרְבָה‎ סירבו \ סֵרְבוּ‎
present מְסָרֵב‎ מְסָרֶבֶת‎ מְסָרְבִים‎ מְסָרְבוֹת‎
future first אֲסָרֵב‎ נְסָרֵב‎
second תְּסָרֵב‎ תְּסָרְבִי‎ תְּסָרְבוּ‎ תְּסָרֵבְנָה‎1
third יְסָרֵב‎ תְּסָרֵב‎ יְסָרְבוּ‎ תְּסָרֵבְנָה‎1
imperative סָרֵב‎ סָרְבִי‎ סָרְבוּ‎ סָרֵבְנָה‎1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.