חיבל

to-infinitive: לְחַבֵּל ‎
action noun: חיבול \ חִבּוּל ‎

Hebrew

Root
ח־ב־ל‎

חיבל \ חִבֵּל • (khibél) (pi'el construction)

to sabotage, damage.
‏הוּא רָצָה לְחַבֵּל בַּצִיּוּד שֶׁלָּנוּ!‎‎
hú ratsá l'khabél batsiyúd shelánu!
He wanted to sabotage our equipment!

Conjugation of חיבל \ חִבֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְחַבֵּל‎ action noun: חיבול \ חִבּוּל‎
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	חיבלתי \ חִבַּלְתִּי‎		חיבלנו \ חִבַּלְנוּ‎
	second	חיבלת \ חִבַּלְתָּ‎	חיבלת \ חִבַּלְתְּ‎	חיבלתם \ חִבַּלְתֶּם‎	חיבלתן \ חִבַּלְתֶּן‎
	third	חיבל \ חִבֵּל	חיבלה \ חִבְּלָה‎	חיבלו \ חִבְּלוּ‎
present		מְחַבֵּל‎	מְחַבֶּלֶת‎	מְחַבְּלִים‎	מְחַבְּלוֹת‎
future	first	אֲחַבֵּל‎		נְחַבֵּל‎
	second	תְּחַבֵּל‎	תְּחַבְּלִי‎	תְּחַבְּלוּ‎	תְּחַבֵּלְנָה‎¹
	third	יְחַבֵּל‎	תְּחַבֵּל‎	יְחַבְּלוּ‎	תְּחַבֵּלְנָה‎¹
imperative		חַבֵּל‎	חַבְּלִי‎	חַבְּלוּ‎	חַבֵּלְנָה‎¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.