הפריע
Hebrew
| Root |
|---|
| פ־ר־ע |
Verb
הִפְרִיעַ • (hifría) (hif'il construction)
- to bother, to disturb
- אני לא רוצה להפריע לך. ― aní lo rotsé/á l'hafría l'khá/lakh. ― I don't want to bother you.
- to interrupt
- to hinder
Conjugation
Conjugation of הִפְרִיעַ (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הִפְרַעְתִּי | הִפְרַעְנוּ | ||
| second | הִפְרַעְתָּ | הִפְרַעְתְּ | הִפְרַעְתֶּם | הִפְרַעְתֶּן | |
| third | הִפְרִיעַ | הִפְרִיעָה | הִפְרִיעוּ | ||
| present | מַפְרִיעַ | מַפְרִיעָה | מַפְרִיעִים | מַפְרִיעוֹת | |
| future | first | אַפְרִיעַ | נַפְרִיעַ | ||
| second | תַּפְרִיעַ | תַּפְרִיעִי | תַּפְרִיעוּ | תַּפְרַעְנָה1 | |
| third | יַפְרִיעַ | תַּפְרִיעַ | יַפְרִיעוּ | תַּפְרַעְנָה1 | |
| imperative | הַפְרֵעַ | הַפְרִיעִי | הַפְרִיעוּ | הַפְרַעְנָה1 | |
| notes |
| ||||
Derived terms
- הופרע \ הֻפְרַע (hufrá), מופרע \ מֻפְרָע (mufrá)
- הַפְרָעָה (hafra'á)
This article is issued from
Wiktionary.
The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike.
Additional terms may apply for the media files.