הופיע
Hebrew
| Root |
|---|
| י־פ־ע |
Verb
הוֹפִיעַ • (hofía) (hif'il construction)
- To appear (as in a list, or a text).
Conjugation
Conjugation of הוֹפִיעַ (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הוֹפַעְתִּי | הוֹפַעְנוּ | ||
| second | הוֹפַעְתָּ | הוֹפַעְתְּ | הוֹפַעְתֶּם | הוֹפַעְתֶּן | |
| third | הוֹפִיעַ | הוֹפִיעָה | הוֹפִיעוּ | ||
| present | מוֹפִיעַ | מוֹפִיעָה | מוֹפִיעִים | מוֹפִיעוֹת | |
| future | first | אוֹפִיעַ | נוֹפִיעַ | ||
| second | תּוֹפִיעַ | תּוֹפִיעִי | תּוֹפִיעוּ | תּוֹפַעְנָה1 | |
| third | יוֹפִיעַ | תּוֹפִיעַ | יוֹפִיעוּ | תּוֹפַעְנָה1 | |
| imperative | הוֹפֵעַ | הוֹפִיעִי | הוֹפִיעוּ | הוֹפַעְנָה1 | |
| notes |
| ||||
This article is issued from
Wiktionary.
The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike.
Additional terms may apply for the media files.