גירש

Hebrew

Etymology

Root
ג־ר־שׁ‎

Compare Ugaritic 𐎂𐎗𐎌 (grš, “to expel”).

Verb

גירש \ גֵּרֵשׁ • (gerésh) (pi'el construction, passive counterpart גורש \ גֹּרַשׁ‎)

  1. to expel, to drive out, to exile
  2. (Jewish law) to divorce (someone)

Conjugation

Conjugation of גירש \ גֵּרֵשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְגָרֵשׁ‎
  • action noun: גירוש \ גֵּרוּשׁ‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first גירשתי \ גֵּרַשְׁתִּי‎ גירשנו \ גֵּרַשְׁנוּ‎
second גירשת \ גֵּרַשְׁתָּ‎ גירשת \ גֵּרַשְׁתְּ‎ גירשתם \ גֵּרַשְׁתֶּם‎ גירשתן \ גֵּרַשְׁתֶּן‎
third גירש \ גֵּרֵשׁ גירשה \ גֵּרְשָׁה‎ גירשו \ גֵּרְשׁוּ‎
present מְגָרֵשׁ‎ מְגָרֶשֶׁת‎ מְגָרְשִׁים‎ מְגָרְשׁוֹת‎
future first אֲגָרֵשׁ‎ נְגָרֵשׁ‎
second תְּגָרֵשׁ‎ תְּגָרְשִׁי‎ תְּגָרְשׁוּ‎ תְּגָרֵשְׁנָה‎1
third יְגָרֵשׁ‎ תְּגָרֵשׁ‎ יְגָרְשׁוּ‎ תְּגָרֵשְׁנָה‎1
imperative גָּרֵשׁ‎ גָּרְשִׁי‎ גָּרְשׁוּ‎ גָּרֵשְׁנָה‎1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.