ביטא

Hebrew

Alternative forms

  • בִּטֵּא‎ (defective spelling)

Etymology

Root
ב־ט־א‎

From the root ב־ט־א‎ (b-tt-a), using the pi`él conjugation.

Pronunciation

Verb

ביטא \ בִּטֵּא • (bité) (pi'el construction)

  1. (transitive) To pronounce a word, etc.
  2. (transitive) To express a thought, etc.

Conjugation

Conjugation of ביטא \ בִּטֵּא (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְבַטֵּא‎
  • action noun: ביטוי‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first ביטאתי \ בִּטֵּאתִי‎ביטאנו \ בִּטֵּאנוּ‎
second ביטאת \ בִּטֵּאתָ‎ביטאת \ בִּטֵּאת‎ביטאתם \ בִּטֵּאתֶם‎ביטאתן \ בִּטֵּאתֶן‎
third ביטא \ בִּטֵּאביטאה \ בִּטְּאָה‎ביטאו \ בִּטְּאוּ‎
present מְבַטֵּא‎מְבַטֵּאת‎מְבַטְּאִים‎מְבַטְּאוֹת‎
future first אֲבַטֵּא‎נְבַטֵּא‎
second תְּבַטֵּא‎תְּבַטְּאִי‎תְּבַטְּאוּ‎תְּבַטֶּאנָה‎1
third יְבַטֵּא‎תְּבַטֵּא‎יְבַטְּאוּ‎תְּבַטֶּאנָה‎1
imperative בַּטֵּא‎בַּטְּאִי‎בַּטְּאוּ‎בַּטֶּאנָה‎1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.

Derived terms

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.