בוש

See also: ב־ו־ש‎

Hebrew

Etymology

Root
ב־ו־שׁ‎

Compare Ugaritic 𐎁𐎘 (bṯ /bâṯa/), Aramaic בְּהַת‎ (bəhaṯ).

Verb

בוש \ בֹּשׁ • (bosh) (pa'al construction, present בּוֹשׁ, future יבוש \ יֵבֹשׁ‎)

  1. (flowery) to feel embarrassed, be ashamed

Conjugation

Conjugation of בּוֹשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לֵבוֹשׁ‎
  • action noun: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first בושתי \ בֹּשְׁתִּי‎ בושנו \ בֹּשְׁנוּ‎
second בושת \ בֹּשְׁתָּ‎ בושת \ בֹּשְׁתְּ‎ בושתם \ בָּשְׁתֶּם‎1 בושתן \ בָּשְׁתֶּן‎1
third בּוֹשׁ בּוֹשָׁה‎ בּוֹשׁוּ‎
present בּוֹשׁ בּוֹשָׁה‎ בּוֹשִׁים‎ בּוֹשׁוֹת‎
future first אֵבוֹשׁ‎ נֵבוֹשׁ‎
second תֵּבוֹשׁ‎ תֵּבוֹשִׁי‎ תֵּבוֹשׁוּ‎ תבושנה \ תֵּבֹשְׁנָה‎2
third יֵבוֹשׁ‎ תֵּבוֹשׁ‎ יֵבוֹשׁוּ‎ תבושנה \ תֵּבֹשְׁנָה‎2
imperative בּוֹשׁ בּוֹשִׁי‎ בּוֹשׁוּ‎ בושנה \ בֹּשְׁנָה‎2
notes
  1. Pronounced בושתם \ בֹּשְׁתֶּם‎ and בושתן \ בֹּשְׁתֶּן‎ in informal Modern Hebrew.
  2. Uncommon in Modern Hebrew.

References

Anagrams

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.