אומן

Hebrew

Noun

אומן \ אָמָּן • (omán) m

  1. artist
  2. master, craftsman, expert

Noun

אומן \ אֻמָּן • (umán) m

  1. craftsman, artisan

Verb

אומן \ אֻמַּן • ('umán) (pu'al construction)

  1. to be trained, to be coached

Conjugation

Conjugation of אומן \ אֻמַּן (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first אומנתי \ אֻמַּנְתִּי‎ אומנו \ אֻמַּנּוּ‎
second אומנת \ אֻמַּנְתָּ‎ אומנת \ אֻמַּנְתְּ‎ אומנתם \ אֻמַּנְתֶּם‎ אומנתן \ אֻמַּנְתֶּן‎
third אומן \ אֻמַּן אומנה \ אֻמְּנָה‎ אומנו \ אֻמְּנוּ‎
present מאומן \ מְאֻמָּן‎ מאומנת \ מְאֻמֶּנֶת‎ מאומנים \ מְאֻמָּנִים‎ מאומנות \ מְאֻמָּנוֹת‎
future first אאומן \ אֲאֻמַּן‎ נאומן \ נְאֻמַּן‎
second תאומן \ תְּאֻמַּן‎ תאומני \ תְּאֻמְּנִי‎ תאומנו \ תְּאֻמְּנוּ‎ תאומנה \ תְּאֻמַּנָּה‎1
third יאומן \ יְאֻמַּן‎ תאומן \ תְּאֻמַּן‎ יאומנו \ יְאֻמְּנוּ‎ תאומנה \ תְּאֻמַּנָּה‎1
imperative — — — —1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.

Verb

אוֹמֵן • (omén)

  1. Masculine singular present participle and present tense of אָמַן‎ (amán)

Adjective

אוֹמֵן • ('omén) (feminine אוֹמֶנֶת‎, masculine plural אוֹמְנִים‎, feminine plural אוֹמְנוֹת‎)

  1. foster.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.